70 שנה 7 עובדות

לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל כתבתי על 7 עובדות מעניינות
שאולי לא ידעתם על…
 גני תקווה וקריית אונו.

70 שנהl

1.מי זוכר מהו  העץ הבודד?

העץ הבודד

לפני 15 שנים כשהגעתי לגור בשכונת רייספלד בקריית אונו הכל היה די שומם ולא מפותח. תל אביבית שכמותי מגיעה לפרבר עם כמה בניינים בודדים…פארק עדיין לא היה שם (וגם הקניון לא…).
מה כן היה? עץ בודד שהיה ממוקם אי שם בשדה מול הבית שלי.

עץ שקמה בן 552 שנים, שנבחר וטופח על ידי חקלאי שעבד בפרדס רייספלד.
העץ היה בעבר חלק מ"פרדס רייספלד" אך הוא נפגע בשעה שצעירים הבעירו מתחתיו מדורת ל"ג בעומר ואחד מענפיו נשבר.
ב-20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר.
במהלך השנים הפרדס נעקר ובמקומו הוקם "פארק רייספלד" המשרת את תושבי השכונה.

2.מתי ואיך הוקמה קריית אונו?

היסטוריה על קצת המזלג…
בשנת 1940 הקימו 40 משפחות מכפר אז"ר השכן ישוב בלב סביבה ערבית עוינת
ושמו כפר אונו.

בשנת 1950, הוקמה בעיר מעברה גדולה שאיכלסה בעיקר את עולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה.
באותה שנה היישובים כפר אז"ר, רמת אפעל ורמת פנקס הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו.

4 שנים לאחר מכן, ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל מחלוקת האם להפוך את האזור לעירוני או להותירו חקלאי. שמה של המועצה המקומית שונה לקריית אונו.

3.מי היה ראש העיר הראשון?

בקריית אונו – כיהן יעקב כהן כראש המועצה הראשון  בשנים 1953-1969

בגני תקווה – כיהן שלמה דובין לראש המועצה בשנים 1959-1969

4.אתרים תרבותיים בקריית אונו:

ברחוב וולך ניצב הבית של המשוררת יונה וולך.
בבית מספר 24 ברחוב שנקרא על שם אביה, מיכאל וולך שהיה ממייסדי כפר אונו ונהרג בקרבות מלחמת העצמאות.
בשנות האלפיים, ניצב בית חדש במקומו של הבית המקורי, אך החצר הרחבה נותרה על מקומה.
ב-2012 נחנך ברחוב לוי אשכול, גן פסלים על שם יונה וולך.
בגן הוצבו פסלים של אמנים תושבי קריית אונו וציטוטים משירים של יונה וולך.

גן הפסלים

♦ מגדל המים הישן של כפר אונו שימש גם כעמדת ביטחון ליישוב בתקופת מלחמת העצמאות (רחוב זיידמן 7).

מגדל מים בבנייה ק אונו

 

5. לפני 6 שנים עברתי לישוב הסמוך גני תקווה. דומה אך גם שונה. לקחו לי כמה שנים להתחבר אך היום אני מרגישה חלק מהישוב המקסים הזה ועדיין שומרת אמונים גם לקריית אונו השכנה.
                      איך נולד הישוב?

גני תקווה סמל
בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים.
גני תקווה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.
היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודיים.
בכל צריף היו ארבע דירות ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.
בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל כיוון  שהיישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה הציבורית היו לקויים.
האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.
שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב.
ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל ושנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה וקיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית.
במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958 ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

                                        צריף שוודי

LEAD Technologies Inc. V1.01

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגורית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית.

6.ערים תאומות, הידעתם?

 

                        הפסל  "יחד" בגני תקווה


גני תקווה
היא עיר תאומה לברגיש גלאדבאך בגרמניה.

בשנת 2016 הוצב בה הפסל "יחד" של האמן הגרמני הלמוט ברנדס שנתרם כאות ידידות. גני תקווה תרמה לברגיש גלאדבאך את הפסל "מפתח הידידות" של הפסלת אורנה בן עמי, והןא הוצב שם בכיכר הנושאת את שמה של גני תקווה.

לקריית אונו ישנה עיר תאומה בהולנד בשם דראכטן.
(על שמה הוקם המרכז המסחרי דראכטן בקריית אונו).
גם בדרכאטן יש כיכר שנקראת כיכר קריית אונו.

ככר דרכטן2

7.מפורסמים מהאזור – לעיתים אני נרגשת לפגוש סלבריטאים. מבדיקה שעשיתי גיליתי שבאזור שלנו גרים כמה אומנים ואנשי טלוויזיה. אז נכון שהמידע הוא לא הכי חיוני אבל מצאתי שהוא די מסקרן.

כיום בקריית אונו  גרים – מירי מסיקה, חנן יובל, אהוד גרף, גבי עמרני, רזי ברקאי ונורית צרפתי.

בעבר גרו בקריית אונו – טל ברמן, אייל קיציס, ירון דקל, שירז טל וגם דבורה עומר.

בגני תקווה גרים – תמר איש שלום ונדב אייל, מרינה פיינגולד,עודד בן עמי, אורון דהן, איילה רשף, טומי מהישרדות והדוגמנית מאי תגר.

בסביון גרים – השף חיים כהן, יאיר ניצני ,ליאור נרקיס וגלעד ארדן.

בגת רימון גר-ארז שלם.

בגבעת שמואל גרים גלית גיאת ושולה חן.

יש לכם עוד עובדות מעניינות על העיר שלכם? ספרו לנו!

שיהיה חג עצמאות שמח ומזל טוב למדינה שלנו!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים